<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף קיט:</h2>
חולקים כבוד לתלמיד במקום הרב ודוקא שרבו חולק לו כבוד אבל אין רבו חולק לו כבוד אין חולקין כך פשוט בבתרא.
<h2>דף קכ.</h2>
בישיבה הלך אחר החכמה במסב' הלך אחר הזקנ' והו' דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה כך פשוט בבתרא ופיר' רשב"ם ז"ל בישיבה בין לדין בי' לשאר ישיבות של תורה מושיבין חכם מופלא בחכמה למעלה מן הזקן אפילו שהזקן חכם קצת. במסבה, למשתה וה"ה לנשואין מושיבין הזקן שמופלג בזקנה למעלה מן החכם ואפילו הוא מופלג והוא שהזקן קצת חכם אבל אם אינו מופלג בזקנה החכם המופלג בחכמ' קודם לכבודו ואפי' במסב', ואם הזקן מופלג בזקנ' והחכם אינו מופלג בחכמה אפי' חכם יותר מהזקן והזקן קצת חכם הזקן קדמו אפי' בישיבה דאין לנו לבייש זקן והחכ' אינו בוש מאח' שהו' זקן ממנו ידוע הו' שבשביל זקנותו חולקי' לו כבו' ואם אינו מופלג לא זה בחכמ' ולא זה בזקנה נראה בעיני דבכ"מ הלך אח' הזקן ע"כ מיסוד רשב"ם.
<h2>דף קל:</h2>
אין למדין הלכה לא מפי תלמוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעש' ובלבד שלא ידמה דבר לדבר בטרפו' אבל בענין אחר מדמין כך פשוט בבתר'. וכתב ן' מיגש כי זה בדורות הראשונים שהתלמיד יושב לפני רבו ומעיינים ואפי' ר' אומר הלכה כפלוני אבל עתה שהתלמוד מסודר הלכה למעשה הוא שנכתב אחר עיון ודקדוק שהרי לעשות בו מעשה נכתב. וכן אין למדין הלכה מפי משנה כי לפעמים יש מחלוקת מיחיד ורבים במשנה ולכאורה הלכה כרבים והתלמוד לפעמים פוסק כיחיד ע"כ.
